כששחר בננו שיתף אותנו על כוונתו לדחות את השרות ולהצטרף למכינה הקדם צבאית הדרוזית "כרם-אל"
חשבנו לעצמו זוהי בחירה ייחודית, מעניינת והכי לא שגרתית. המכינה, הממוקמת בבית "יד לבנים" שבדלית אל-כרמל, הוקמה ע"י ח"כ לשעבר אמל נסר אלדין. לומדים בה 50% דרוזים ו-50% יהודים שאוכלים מאותו "מסטינג" וחולקים אותו אוהל.
השבוע כשהוזמנו ליום הורים עם סיום הסמסטר הראשון בית החזה התנפח לנו והלב התפוצץ מגאווה עת שמענו את המדריכים מספרים לנו איך מכשירים את טובי בנינו להיות דור של מנהיגים צעירים ערכיים, דינמיים ונמרצים.
דור שייקח אחריות, יהיה משפיע בחברה הישראלית ויפעל על מנת להוביל ולהשפיע על סביבתו הקרובה, בפרט
ועל החברה, בכלל. תוך, שימת דגש על לימוד מורשת העם היהודי והדרוזי ומורשת הקרב של צה"ל . כמה סימבולי היה לשיר בסיום הטכס את "התקווה" דרוזים ויהודים יחד.
בבית הזה, בו התגורר בשנת 1882, סר לורנס אוליפנט, יחד עם אשתו אליס, ומזכירו האישי נפתלי הרץ אימבר,
במקום המיוחד הזה בו נכתבו מילות ההמנון הלאומי "התקווה" באותם שנים. אנחנו רוצים להודות לאחינו הדרוזים, למוניר מאדי, סא"ל(מיל) מנכ"ל העמותה, לודיע ביבאר, רס"ן (מיל) ראש המכינה ולכל צוות המדריכים המסור שהיריעה קצרה מלפרט.
על כך שהם שותפים שלנו ההורים בחינוך ובהקניית ערכים ליקר לנו מכל! על אהבת האדם, על רעות אמיתית ללא משוא פנים, אחד למען כולם וכולם למען אחד! ולא כסיסמה אלא כדרך חיים! ולכם ממשלת וכנסת ישראל אני ממליצה לקפוץ לראות מהי מנהיגות אמיתית? ואולי ללמוד פרק אחד או שניים איך מכשירים בצנעה וענווה רבה דור של מנהיגים שכל מה שעומד לו מול העיניים זה להוביל ולהשפיע במעשים טובים למען יצירת חברה טובה יותר המושתת על ואהבת לרעך כמוך.
יישר כוח וכן ירבו כמותכם! . ואתם יותר ממוזמנים לשתף.